להפנות את הזרקור אל ילדיו, ולדון במספר סוגיות הנוגעות להורות, משפחה וקשרי משפחה.
למייקל ג'קסון יש ארבעה ילדים:
פרינס מייקל הראשון, בן 12.
פאריס-קתרין, בת 11.
פרינס מייקל השני, המכונה בלנקט, בן 7, ולאחר מותו הופיע.
עומר בהאטי, בן 25.
אין ספק שארבעה ילדים ואב הם משפחה. אך בולטת בהעדרה דמות האם במשפחה הזו? מהפרטים הביוגרפיים על חייו אנו יודעים כי היה נשוי שנתיים לליסה מארי פרסלי, בתו של אלביס פרסלי, אך היא אינה אם של אף אחד מהילדים.
הדמות היחידה הידועה,דבי רואו, אחות במקצועה, שילדה לו את פרינס מייקל הראשון ואת פאריס קתרין, ויתרה על זכותה להיות מעורבת בגידולם.
ישנן שתי אמהות נוספות, שלפחות בשלב זה הן עלומות: אמא של פרינס מייקל השני ואמא של עומר בהאטי. על הראשונה נאמר שהיא הייתה אם פונדקאית בלבד, ואילו אמו של עומר, הייתה מעריצה נורבגית שבילתה עם מייקל באקראי.
אז מה יש לנו? אב שנפטר באופן פתאומי, 4 ילדים מ-3 נשים, שתיים עלומות ואחת בעלת זהות מוגדרת. ברור שזוגיות וחיי משפחה קונבנציונליים לא איפיינו את חייו של ג'קסון.
מה ידוע על משפחת המקור של ג'קסון? מייקל היה הילד השביעי מתוך תשעה במשפחה של ג'ו וקתרין. ג'ו היה בעל חוש מוסיקלי, והקים עם ילדיו את להקת "חמישיית הג'קסונים". ככל הידוע, אביו היה כנראה אדם דומיננטי, בוטה ואף אלים. מגיל 5 מייקל הופיע בפני קהל, והתפרסם מאוד בשל להיטיו, הסגנון המיוחד והקליפים היחודיים שלו. אחותו ג'נט מפורסמת אך היא.
אז יש לנו 3 דורות במשפחה המיוחדת הזו: דור ההורים, משפחה מרובת ילדים וברוכת כשרונות, דור הבנים המוכשרים המפורסמים, והדור הצעיר של ילדים שכעת לא ברור לאיזו משפחה הם שייכים!
ג'קסון ציווה את המשמורת על ילדיו לאימו קתרין, ולאחר מותה לידידתו, דיאנה רוס.
האב ג'ו, דרש אף הוא משמורת עליהם. האם של שניים מהילדים, דבי רואו, דורשת משמורת על ילדיה. גם ג'נט, אחותו של מייקל, דורשת משמורת על הילדים. אין ספק שמשפחה יכולה להיות פלונטר סבוך ומורכב.
ניתן לשער שרשויות החוק בארה"ב ידרשו לתת מענה למצב הסבוך תוך בדיקת המושגים משפחה – מי כלולה במשפחה של הילדים האלה, מה עליה לספק להם, והכי חשוב מי יכול לעשות זאת בצורה מיטבית.
הורים – מאחר והילדים (3 מהם)גדלו עם האב בלבד, ועם אב מוזר יש לציין. אב שצולם מחזיק את בנו הפעוט מעבר לחלון, ואב שהתהלך עם ילדיו בגן החיות כאשר פניהם מכוסים כהגנה מפני מיקרובים! האם היחידה שמתאימה להגדרה של אם ביולוגית, ויתרה על הורותה עם לידתם, וכעת דורשת משמורת. בנוסף תמוה שהמשמורת על הילדים לא הופקעה מידי ג'קסון נוכח התנהגויותיו המוזרות ולאור תביעות על ניצול מיני של ילדים שהוגשו נגדו הגם שזוכה בכולם.
סבא וסבתא – לא ברור כמה היו מעורבים עד כה בחיי הילדים, ועד כמה התהילה והרכוש מניעים אותם כעת, וגילם המתקדם משמעותי גם כן.
ילדים – יש להניח שהרשויות ישתמשו בתסקירים של אנשי מקצוע כדי להביא את קולם של הילדים בפני השופטים, שכן הם ירצו ודאי לפסוק לפי העיקרון של "טובת הילדים". אולם בהתחשב בגילם הצעיר, ספק כמה ידעו להביע את הרצוי להם באופן מושכל ושקול.
מהתמונה המורכבת שעולה, יהיה קשה להכריע מהי טובת הילדים, מה תהיה מערכת הלחצים שתופעל, או איזה עורכי דין יגברו על מי.
לסיכום – השאלה למי שייכים הילדים בעולם, שבו המושג משפחה הוא כה רחב, פרוץ ומושפע מאינטרסים שונים, כאשר האינטרסים של הילדים עצמם לאו דווקא בראש סולם העדיפויות.
דבר אחד ברור, משפחה מעין זו ודאי הייתה מפיקה תועלת רבה מהתערבותו של מטפל משפחתי, המשוחרר מאינטרסים של צד כלשהו, היה עוזר לעשות סדר בבלגן ומסייע למבוגרים לקבל החלטה שתשרת הכי טוב את כולם, אבל ברור שהעדיפות כאן חייבת להינתן לטובת הילדים ורווחתם. הם זכאים לחיים שיש בהם יציבות, ביטחון ומוגנות.
יהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחויות במשפחת ג'קסון בדור השלישי שלה ולבחון עד כמה השפעות הדור הראשון עדיין שרירות וקיימות.
