מה עוד צריך לקרות כדי שההורים יחזירו לעצמם את הפיקוד בנוגע לילדים שלהם.
ילדה בת 15 לאה דרינקין מאשקלון, תלמידת כיתה י', נמצאה ללא רוח חיים בחורשה ליד ניצנים. ילדה צעירה כל כך מצאה את מותה בנסיבות שקשה לעכל.
מיד לאחר מציאת גופתה יצאו אנשים מקורבים לספר עליה:אחותה אמרה שהייתה ילדה טובה. מנהלת ביה"ס אמרה שייתה תלמידה מצטיינת, מוערכת וחברותית. העיתונות הגדירה אותה כילדה נורמטיבית.
נשיא המדינה קרא לבני נוער להמנע משתיית אלכוהול כי זה מסכן את שלומם והם עלולים להסתבך.
אז מה קרה כאן? לכאורה הכל היה בסדר. מה לא סיפרו לנו, מה לא שמענו? קולם של ההורים עדיין חסר לנו להשלמת התמונה. יתכן והם בהלם ובאלם מעוצמת הכאב והאובדן.
מה השתבש בחיי הילדה בת ה-15 שהסביבה הקרובה שלה, משפחה וחברים, לא יכלה לספק לה רשת בטחון, והיא בעצמה לא יכלה להפעיל שיקול דעת בנסיבות הקשורות לאותו ערב, לאותה צורת בילוי.
כמובן חשוב לסייג את הדברים, שכן פרטים רבים חסויים מפנינו, והנאמר על דך הסברה בלבד. הכוונה היא ללמוד מהאירוע הטרגי הנ"ל על כלל בני הנוער ודרך התנהלותם.
אין זה סוד שבגיל 15, מה שאנו קוראים גיל ההתבגרות, השפעת קבוצת השווים גדולה מהשפעת ההורים. הדינמיקה החזקה של מה שנקרא "לחץ חברתי" פועלת בעוצמות שלא ניתן לתאר, ודוחקות הצידה הן את השפעת ההורים והן את השפעת מערכת החינוך, המזוהה עם ה"מבוגרים". הכי קל לעבור לעמדת ההתקפלות של "מה אפשר לעשות, ככה זה. בסוף זה יעבור".
ברצוני לצאת נגד הגישה הזאת של המבוגרים, הן של ההורים והן של המחנכים-מורים.
א. יש מה לעשות. זו לא גזירה משמים שתריך להשלים עימה, לסגת ולהשאיר אותם לבד מול הלחץ החברתי והדינמיקה ההרסנית, לעיתים, בתוך קבוצת השווים.
ב. זה יעבור אומנם כי השנים חולפות, אך ללא התערבות, לעיתים התוצאות משאירות צלקות לכל החיים, ובמקרים קיצוניים הן עולות בחיים עצמם.
ג. מה לעשות?
1. על המשפחה, ההורים, להתעקש להיות מעורבים בחיי הילד/ה, גם אם אינם מתקבלים בברכה. מעורבות זו יכולה להתבטא בכל צורה אפשרית של בילוי זמן משותף, משמע נוכחות.
2. על המשפחה, ההורים, לפתח ולתחזק דרכי תקשורת פתוחה ורציפה עם הילד/ה גם בעיתות של כעס ומחלוקת.
3. בהנחה שלעולם לא יוכלו המבוגרים להיות צמודים לילד/ה 24 שעות, חשוב ללמדם להפעיל שיקול דעת. זו דרך חינוכית המתחילה עם הלידה ונמשכת לאורך תקופה ארוכה מאוד עד שהילד/ה נעשה למבוגר אחראי ובעל משפחה משל עצמו.
4. אין לשכוח לרגע שכל מבוגר בסביבה הקרובה מהווה מודל לחיקוי בכל דבר כמו דיבור, התנהגות ולבוש. במידה והילד/ה חווים פער בין הנאמר לנעשה, יאבד האימון והקשר ייפגע. לכן חשוב לשדר אמינות בכל מעשה או אמירה. בכנות ניתן לכבוש את ליבם של בני הנוער.
אז אם נחזור לאירוע הטרגי של לאה בת ה-15, איננו יודעים באיזו מידה הנורמטיביות שלה פגשה את העקרונות הנ"ל. אך אין ספק שזה מוות שניתן היה למנוע אותו.
הורים יקרים, אל תפחדו מילדכם, אל תרימו ידיים, אל תעזבו אותם, זה הגיל שנוכחותכם חשוב מאוד.
